עם הגעתה של שנות ה-1900 , אופנת הנשים החלה להשתנות. העידן הוויקטוריאני הסתיים ונשים מתחילות ללבוש שמלות שממלאות מטרה מעשית. זה העידן שבו נולדו חליפות נשיות. בשנים הראשונות הללו של המאה ה-20 , האופנה הדגישה את צורת גוף האישה הבוגר והמעוקל. בתחילת שנות ה-1900, סגנונות אופנה חדשים בעולם המערבי נראו לעתים קרובות במהלך מרוצי סוסים, שבהם האופנה הצרפתית הייתה הפופולרית ביותר, שמקורה בפריז. כשהגיעו שנות ה-10 , הסגנון של השמלות התחלף מחצאיות ארוכות ומלאות לשמלות קצרות יותר שלעתים קרובות חשפו את הקרסוליים. עד תחילת מלחמת העולם הראשונה, האופנה עברה לאמץ סוג חדש של סגנון - הדגשת חזה שטוח וירכיים רזות. לא נעשתה התפתחות נוספת עד סוף המלחמה בשנת 1918. תעשיית ההלבשה הגיעה לעידן מודרני בשנות העשרים של המאה הקודמת שבה נשים החלו להתלבט בעצמן, דבר שניתן היה לראות בבירור דרך הלבוש. הם התחילו ללבוש מכנסיים וחצאיות קצרות. השפל הגדול במהלך שנות ה-30 גרם להיאחזות בסגנונות שמרניים יותר - שמלות ארוכות יותר וקו מותניים מודגש.
הבדל גדול נוסף בלבוש שהבחין בין שנות ה-30 ל-20 נגרם גם על ידי השפל הגדול. במהלך שנות ה-20 נשים יכלו ללבוש שמלות לא מעשיות כל היום ללא בעיה, כי היו להן משרתים שדאגו למטלות הבית. התקופות הקשות של שנות ה-30 גרמו לנשים להשתתף הרבה יותר במטלות ברחבי הבית. זה הוביל לצורך בלבוש פרקטי יותר במהלך היום. אז, נשים השתמשו בסגנונות שונים במהלך היום, כשהן נאלצו ללבוש בגדים שבהם הקלו על הניידות, מאלה שלבשו בלילה, כשהכל היה על מותרות. עם בוא שנות הארבעים ומלחמה חדשה באופק, האופנה אימצה אחידות ומינימליזם. בהתחשב בכך שבמהלך המלחמה החומרים הפכו קשים להשגה, השמלות נעשו קצרות יותר, הכפתורים הפכו נדירים יותר (3 לכל פריט) ונשים נאלצו לעשות כמיטב יכולתן להיראות גברית ככל יכולתן עם אפשרויות לבוש מוגבלות ביותר. בשנות ה-50 מה שנקרא New Look היה פופולרי. נעשה שימוש בבדים יקרים ובגדים עוטרו בקישוטים יוקרתיים. אביזרים הפכו נחוצים.
שנות ה-60 ידועות בדחיית האופנה המסורתית על ידי צעירים. זו הייתה מהפכת האופנה שבה הם התחילו לטפח סגנונות משלהם ולתעשיית האופנה לא היה מה לעשות מלבד לנסות לעמוד בקצב שלהם. זה היה העידן של חצאיות מיני, מכנסיים חמים וג'ינס כחולים. שנות ה-70 עדיין היו תחת השפעה רבה של גיוון הסגנונות בשנות ה-60, כך שכל דבר יכול להיות "בפנים". משנות ה-80 ואילך, סגנונות מעצבים הפכו פופולריים מאוד. למרות שאנשים רבים לא יכלו להרשות לעצמם את הבגדים הפופולריים של התקופה, כמה מותגי מעצבים, כמו קלווין קליין וראלף לורן ייצרו קווים עבור הלקוחות הלא עשירים. שנות ה-90 היו תקופה שבה נשים בחרו בסגנון נינוח יותר, רגוע, לא יקר מדי. למרות שחלק מהנשים בוחרות דווקא בלבוש המעצבים, סגנון הקז'ואל במחיר רגיל פופולרי בעיקר היום ונראה שהוא ימשיך להיות גם בעתיד. אבל מי יודע מה יביא מחר?
נסי ל.ב